ציפורן חודרנית

ניתן לחלק את חומרת הציפורן החודרנית לשלושה שלבים:

1. שלב ראשון – אדמומיות קלה, בצקת וכאב בעת לחיצה

2. שלב שני – עליה משמעותית באדמומיות ובנפיחות , זיהום מקומי ומוגלה

3. שלב שלישי – כרוכה בכאב קשה עם אודם ניכר וניקוז מוגלתי – נוצרת רקמת גרעון והיפרטרופיה של קפל הציפורן. 

הסיבוך השכיח ביותר של מצב זה הינו פרוניכיה ו/או זיהום משני של קפלי הציפורן. לרוב האבחון מסתמך על פי סימפטומים ובדיקה קלינית של האזור. ישנם גישות שונות לטיפול בציפורן חודרנית הבחירה הטיפולית תלויה בדרגת החומרה. הגישה הטיפולית בשלב הראשון הינה גישה שמרנית הכוללת הנחיות למטופל בנעילת נעל רחבה או פתוחה, גזירת ציפורניים נכונה – בצורה ישרה ולא מעוגלת וכן לא יותר מדי קצר. אם הסיבה היא כתוצאה מפטרת הציפורן או הזעת יתר יש לטפל בגורם המחלה. 

טיפול מקומי: השריית הרגל במים חמים עם סבון כ-10-20 דקות ושימוש באנטיביוטיקה מקומית. שימוש בסילבר ניטרט יכול להפחית דלקת.

התערבות שמרנית כוללת

טיפולים הגורמים להפרדה של הציפורן מעל פני העור מה שמאפשר לציפורן לצמוח מעל פינת הציפורן:

הכנסת פתיל צמר גפן מתחת לקצה הציפורן החודרנית הגדלה, פיצול הציפורן על ידי הכנסת צינור פלסטיק גמיש מקצה אחד לשניGutter splint) ) שימוש בחוט דנטלי למשיכה והפרדת הציפורן.

בשלבים בהם הטיפול השמרני לא הועיל ישנה התערבות ניתוחית הכוללת טכניקות שונות: 

הסרה חלקית של הציפורן לאורכה - במקרים בהם רוצים למנוע הישנות צורבים את שורש הציפורן באמצעות חומר כימי הנקרא Phenol – לשימוש בטכניקה זו יש 90% הצלחה. 

זה פחות כואב ויש לכך אחוזי הצלחה גבוהים יותר מאשר הסרה מלאה של הציפורן. ישנו גם שימוש בלייזר או חשמל במקום חומר כימי. על אף הטיפולים תופעה זו יכולה לחזור בכ-60% מהמקרים. ניתוח בשילוב עם צריבה כימית של שורש הציפורן מפחית את שיעורי החזרה לכ־10% אך יש לקחת בחשבון ששכיחות הסיבוכים לאחר ניתוח זה יותר גבוהה.